חומרניות ביל גייטס - פוקימון המקורי

שלושים

שלושים. זה עדיין לא נשמע נכון. משהו כאן לא בסדר.
שלושים. מחצית מגיל המדינה. בשנה הבאה היחס יעבור לחציו השני של המאה.
שלושים. אני בקושי זוכר מי הייתי בהחלפת הקידומת הקודמת, ובכל זאת נדמה לי שעשר השנים האחרונות חלפו בלי שאשים לב בכלל.
שלושים. בסך הכל, אין לי על מה להתלונן. השנה האחרונה היתה הטובה ביותר בחיי הבוגרים. וזו שלפניה היתה הטובה ביותר עד שהשנה הזו התחילה. וכך גם לפני שנתיים. קודם לכן היתה תקופה ארוכה של קפאון במקום לא טוב, אבל (תודה לאל) יצאתי ממנה, ומאז המצב נהיה רק טוב יותר.
שלושים. גם העתיד מבטיח. אני לא יודע איפה אהיה עוד שנה, אבל האפשרויות מפתות, מבטיחות, מעניינות וגם קצת מפחידות. פחד מהסוג הטוב.
שלושים. אז למה בכל זאת השלוש הזה שתקוע בגיל שלי עכשיו מכביד כל כך? הרי זה סתם מספר.
שלושים. אולי זה בגלל ששתיתי ואכלתי קצת יותר מכרגיל. עדיין מפתיעה אותי העובדה שלכל כך הרבה אנשים טובים אכפת מספיק כדי לחגוג איתי עד השעות הקטנות של הבוקר.
שלושים. אבל נראה לי שהגיע הזמן ללכת לישון. אסור להיות עייף: מחר (היום?) חגיגות יומהולדת משפחתיות, ומיד אחריהן יש לי עשור שלם לחיות עם המספר הזה.

תגובה אחת ל- “שלושים”

  1. תגובה מאת ailaG:

    זה באמת סתם מספרים. החל מגיל מסוים (18, 20, 23 תלוי איפה אתה שם את הגבול) הגילאים די דומים אחד לשני.
    כל פעם שאני נלחצת שאני בת 26 ואין לי מושג מה אעשה בחיים, אני נזכרת שבגיל 22 הייתי באותו גיל (מכל בחינה שעולה לראש), לא צעירה יותר. סתם מספר. ואנחנו גוררים איתנו את ההתייחסות לגיל כמדד מאז שהיינו בני 12, כי אז באמת היה הבדל.

    וחוץ מזה -
    מזל טוב :-)

כתיבת תגובה

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏