המועמד האופטימלי

אני לא אדם של התמכרויות פיזיות (נפשיות זה עניין לפוסט אחר). אני לא מעשן, אפילו לא נרגילות, ומעולם אפילו לא הכנסתי סיגריה לפה. לא משתמש בסמים. מעט מאוד אלכוהול וכמעט אף פעם לא עד כדי שכרות. אפילו חיבתי לשוקולד, שלפעמים חשבתי עליה כהתמכרות, התגלתה כלא יותר מחולשה לפיתויים שנמצאים מול העיניים: ברגע שהרחקתי כאלה לא הרגשתי כמעט שום צורך לדברים מתוקים. היום, יותר מחצי שנה אחרי, נראה שגם את החולשה הצלחתי לנפות - אני לא ממש נוגע בחטיפי השוקולד ובטראפלס (של מקס ברנר!) שנמצאים בארון יותר מטעימה קטנה פעם בכמה ימים.

אבל עם קפה, נדמה לי, המצב שונה. זה מפתיע - עד לפני כארבע שנים לא נגעתי בו בכלל. אהבתי תה, וגם זה בצורה לא סדירה ולא בכמויות גדולות. היום אני לא שורד בלי קפה בבוקר ועוד כוס אחת לפחות במהלך היום (אני מנסה להגביל את עצמי לשתי כוסות יומיות בלבד, כמות קטנה לכל הדעות, וזה לא תמיד הולך), עד להרגשת אי נוחות גופנית. כשהייתי בארה”ב לפני מספר חודשים, המשכתי לשלם פעמיים ביום לסטארבאקס על כוס לאטה, למרות שזה היה - בלי שום ספק - פשוט לא טעים. אני מוצא את עצמי הרבה מאוד בבתי קפה, ומחליט כל יום אם להכין כוס קפה נמס בצהריים על סמך הסיכוי שאגיע לאחד בערב. אני מספר לאנשים שהמקום היחיד שאני מצליח ללמוד או לקרוא זה בבית קפה. מעשית, אין לי ספק שחלק גדול מזה זה פשוט הצורך בקפוצ’ינו טוב כמעט כל יום.

אז מה הפתרון? להוריד את הכמות? לנסות לתפקד כמה ימים בלי? אין לי מושג. עכשיו תסלחו לי, אני צריך ליסוע לאוניברסיטה ורוצה להגיע רבע שעה יותר מוקדם כדי להספיק לקנות כוס קפה.

זה עוד לא קרה לי עד היום:

לא מדובר במשהו מיוחד או רנדומלי שתיקתקתי. זה חיפוש שאני מבצע כמעט כל יום (יש לי הרגלים רעים: לאתרים מסוימים אני מתוכנת להכנס רק דרך גוגל, במקום לשמור סימניה). אמנם לא מדובר במילה תקנית באנגלית, אבל החיפוש מחזיר תוצאות שאי אפשר לפקפק באמינותם כאתרים לגיטימיים, לא פורנוגרפיים ולא עוסקים בספאם.

אגב, עד שלא עוברים את הקפצ’ה, גוגל חסום לחלוטין במחשב. נראה שהם נועלים גישה ל-IP - גם דפדפן אחר לא הצליח אפילו לראות את העמוד הראשי.

שישי האחרון, הקרנה מוקדמת.

קומדיה. ג’רי (ג’ק) ומייק (מ.ד.) מחדשים יצירות דוגמת “מ. השדים“, “ש. שיא“, ו-”מ. האריות” לשם הצלת חנות וידאו. יותר הוליוודי מ-”שמש נצחית“. ההומור מצליח להצחיק (חלקית). מצליח גם לרגש (למרות אי אמינות רצינית). נראה שהקהל נהנה. שורה תחתונה - מומלץ.

(הקונספט נגנב מפה)