סדרת טלויזיה חדשה לג’וס ווידון

Wednesday, 31 October 2007 אין תגובות »

עם אליזה דושקו בתפקיד הראשי.

למרות שבשנים שחלפו ראינו הרבה טלויזיה מצוינת, חלקה טובה הרבה יותר אפילו מרגעי השיא של באפי, עדיין יש משהו בידיעה הזו שגורם לפאנבוי החבוי בי לצרוח משמחה.

האוניברסיטה המשודרת

Monday, 29 October 2007 תגובה אחת »

בימי שביתה אלה, ועוד בחופש הארוך לפניהם (אני מהמניאקים שסיימו את כל המבחנים בשבועיים הראשונים לאחר סיום השנה), מצאתי את עצמי שואף לעוד ידע אקדמי חסר ערך פרקטי. למזלי גיליתי את iTunes U.

כל מי שברשותו אייפוד מן הסתם התקין את אייטיונז. יש גם כאלה שמתמשים בה בלי קשר כנגן המדיה (למרות סקרים בבלוגים קצת יותר פופולריים מזה, היא עדיין הנגן המועדף עלי גם על הפיסי בעבודה). לא הרבה ישראלים נכנסו לחנות שמהווה, אולי, את החלק המשמעותי ביותר בתוכנה לאזרחי רוב המדינות האחרות. בחנות זו, ברשימת הקטגוריות, אפשר למצוא את iTunes U - אגרגטור חופשי לחלוטין לתכנים אודיוויזואליים חינמיים מאוניברסטיאות וקולג’ים מובילים ברחבי העולם.

מסתבר שקולג’ים כמו MIT, ברקלי ואוקספורד נוהגים לצלם או להקליט כנסים, הרצאות אורח ואפילו קורסים שלמים ובמקום לתת גישה רק לתלמידי האוניברסיטה המשלמים, לשלוח אותם לחופשי לכל המעוניין תחת רשיונות שימוש חופשיים. זה לא פשוט כמו שזה נשמע - אנשי MIT, לדוגמא, עובדים קשה כדי להוציא מהמצגות תמונות המוגנות ע”י זכויות יוצרים שמרצים נוהגים להוריד מהאינטרנט בלי לחשוב יותר מדי, ולהחליפן בתמונות חופשיות. וכך, לאחרונה, אני צופה בשיעורי המבוא למדעי המחשב של ברקלי, קורס אלגוריתמים של MIT, ואפילו קורס מבוא לפסיכולוגיה שמעביר אחד המרצים המשעשעים ביותר שיצא לי להתקל בהם. יש הכל מהכל - לא רק מדעים מדויקים אלא גם מדעי הרוח והחברה, ולמרות שמדובר בדרך כלל בקורסי מבוא, אפשר למצוא גם קורסים מתקדמים יותר.

עכשיו רק שהשביתה הזאת תיגמר כבר.

פרדוקס

Monday, 29 October 2007 3 תגובות »

בתור משתמש מק ותיק, יש לי ציפיות רבות מהזכיין החדש בישראל, iDigital, ובשבועות האחרונים הייתי אופטימי שהן אכן יתגשמו.

עכשיו, מנסיון אישי, אני יכול לומר שהמחירים זולים יותר מאלה שידע הציעו, זמן האספקה המוערך קצר יותר גם הוא (נראה איך הוא יהיה מעשית), והבחורה שדיברתי איתה היתה אדיבה ומהירה. אין לי תלונות בינתיים, ונראה שעוד כשבועיים אהיה בעליו הגאים של iMac חדש נוצץ.

אבל למה לעזאזל חברה שמוכרת אפל שולחת הצעות מחיר בפורמט Word?

בעסה

Sunday, 28 October 2007 תגובה אחת »

יש כרטיסי טיסה מטעם החברה לסאן-פרנסיסקו, לכנס טכני מעניין בתחילת דצמבר. יש מלון מדהים ואפילו זמן פנוי לטייל קצת בעיר. טסים עוד אנשים טובים מהצוותים הסמוכים. יש אפילו חדר (הרבה פחות מדהים) בניו-יורק ליומיים של חופש בדרך חזרה ארצה.

אין ויזה, והראיון בשגרירות נקבע לשבוע שאחרי הכנס.

עכשיו מחכים לתשובה בקשר לאפשרות זירוז (בכל זאת, חברת תוכנה בינלאומית מבקשת). בינתיים מחכים כבר כמעט שבוע.

למה לעזאזל לא חידשתי מיד כשפג התוקף?

מחשבות על דיאטה

Sunday, 28 October 2007 3 תגובות »

בחמשת החודשים האחרונים ירדתי כמעט 20 קילו.

מעולם לא הייתי “שמן”, כמו שידידות רבות נהגו להזכיר לי כל פעם שהנושא עלה בשנים האחרונות. הייתי עגלגל, בעל משקל מעל הממוצע, אבל לא “שמן”. מצד שני, נהגתי ללבוש חולצות כהות שגדולות עלי קצת, ומבט אישי בראי בפלג גוף עליון חשוף תמיד הוביל אותי אל תמונה עצמית הרבה פחות מוצלחת מדעת הקהל. אין לי ספק שלא הייתי אחד מאותם “שמנים אמיתיים” — אני מעריך שבשנים האחרונות המשקל שלי נע על הציר 80-90 ק”ג ולא יותר מזה — אבל זה בדיוק המקום שהוא הרבה יותר מכרס קטנה והרבה פחות משומן כבד בולט לעין, ואולי אסטתי פחות משניהם.

לא היו יותר מדי נסיונות דיאטה בעבר. אני אוהב לאכול, יש לי חולשה למתוקים, ופעילות ספורטיבית היא ממני והלאה. למעשה, מפתיע שלא שקלתי יותר. כנראה שהטבע נתן לי חילוף חומרים טבעי טוב יחסית.

אני ידוע כאדם דחיין, פרוקרסטינטור בחסד; אבל אם אני *באמת* מחליט על פרויקט, אני הולך איתו עד הסוף, במהירות, בלי הנחות. פרויקטים אמיתיים כאלה מגיעים אולי פעם או פעמיים בשנה והתוצאות תמיד משביעות רצון. חוץ מהם אני לוקח על עצמי כמעט כל שבוע פרויקטים קטנים שונים ומשונים שנותרים חצי גמורים לאחר שדחיתי עבודה עליהם בפעם המאה ומשהו חדש מתחיל לעניין אותי. כאלה היו הדיאטות הקודמות. הפעם החלטתי ללכת עד הסוף.

קצת מתודולוגיה: בלי מתוקים ושוקולדים בכלל, הכל כולל הכל. סילקתי כל זכר מאלה מהבית, לא נגעתי בקינוחים בארוחות משפחתיות או בעבודה. רק לאחרונה חזרתי למשטר מתוקים מצומצם (פעם או פעמיים בשבוע), בו אנסה להתמיד בטווח הרחוק. חוץ מזה, אכלתי ארוחת צהריים מלאה ולא קטנה כל יום, ומעבר לזה קצת פירות או פסטרמה דלת שומן בבוקר ובערב. זו לא הדרך הבריאה ביותר להוריד משקל, אבל זו הדרך היחידה בה יכולתי לשרוד בלי להיות רעב כל הזמן. לא ספרתי קלוריות או נקודות - רק עשיתי הערכות כמות מושכלות. בנוסף, צעידה מהירה (קרובה לריצה) של קרוב לשעה לפחות חמישה ימים בשבוע, בלי הנחות. גם בזה אני מקווה להמשיך להתמיד בטווח הרחוק.

קבוצות תמיכה זה לא בשבילי. הבנתי את זה כשביקרתי במפגש אחד - אחת מהחוויות המלוקקות וחסרות הטעם שחוויתי מימי. כזו שהיתה פועלת בדיוק נגדי ונגד המטרה. חוץ מזה, תמיד האמנתי שאין הרבה טעם לעשות משהו אם אין את הכוחות הנפשיים להתמיד (ולהמשיך להתמיד) בו לגמרי לבד. לפיכך, הלכתי על האקסטרים השני: לא סיפרתי לאיש על הדיאטה מלבד לאלה שהיו חייבים לדעת (ההורים, שהתבקשו לא להציע לי קינוח בארוחות משפחתיות, וכל מי שאכלתי איתו באופן קבוע או שאירח אותי), וגם מאלה ביקשתי לא לדבר על זה יותר מדי. ההתמדה היתה קלה הרבה יותר משציפיתי: לא עברתי על ה”חוקים” שקבעתי אפילו פעם אחת, לא היו נקודות שבירה, וההתקדמות המהירה רק השאירה טעם של עוד.

תוצאות: קריאות התפעלות מצד *כל* מי שלא ראה אותי מספר חודשים (השבוע היו הרבה כאלה, עם החזרה לאוניברסיטה). 4 מידות מכנסיים (לפחות). חולצות מדיום במקום אקסטרא-לארג’ (וקצת חבל על אוסף חולצות שאני מאוד אוהב אבל נראות עלי כמו שק עכשיו). אני לא רזה - למרות שהמשקל הנוכחי במחצית התחתונה של המשקל המומלץ לקבוצת הגיל והגובה שלי, יש כרס קטנה שכבר לא ניתן להפטר ממנה באמצעות דיאטה וצריכה, כמו רוב שרירי הגוף העליון, חיטוב וספורט אנאירובי של חדר כושר. לצערי, כרגע כל הסימנים מראים ש*זה* הולך להיות פרויקט מהסוג השני.

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏