הפתרון המושלם לשעירים שבינינו

Monday, 27 August 2007 2 תגובות »

מתוך עמודי הפרסומת של שונן ג’אמפ, מגזין הקומיקס הפופולארי ביותר ביפן. קהל היעד הרשמי של המגזין, אגב, הוא נערים יפנים בסביבות גיל 14. מי ידע שיש להם בעיות כאלה. התרגום לשורות המפתח שלי.

hair.jpg

אווניו קיו בעברית

Tuesday, 21 August 2007 4 תגובות »

בחודש הבא, מסתבר, עולה הפקה בעברית לאווניו קיו.

על ההיסטוריה של המחזמר אפשר לקרוא בקישור. שמעתי עליו לראשונה לפני כשנה, טחנתי את הדיסק לא מעט (כן, אני יכול לדקלם את כל המילים). ראיתי ביוטיוב חלקים נרחבים שצולמו צילום פיראטי בברודווי, ואת המחזמר כולו על הבמה בלונדון מוקדם יותר השנה. גם להפקה הישראלית אני אגיע, אין ספק, אם רק מחמת הסקרנות בקשר לתרגום הלא פשוט. בכל זאת, כמה נקודות מדאיגות.

אחת הסיבות להצלחה של המחזמר המקורי היו ריק ליון, סטפני ד’אברוזו וג’ון טארטגליה. כולם בוגרי האולפנים של ג’ים הנסון, מפעילי בובות ותיקים. כל אחד מהם שיחק שני תפקידים מרכזיים במחזמר בהופעה מרשימה ומסובכת (מאוד) טכנית. הדבר נשמר בהפקות הזרות — שם גם אם לא תמיד השחקנים היו מפעילי בובות בעבר, ניכר שעברו הדרכה נרחבת. להפעיל בובות בסגנון כזה בצורה משכנעת זו לא משימה פשוטה, בעיקר במחזמר שדורש גם משחק דרמטי פה ושם לצד הקטעים המצחיקים, ואני לא בטוח שאני סומך על הקומיקאים הישראלים שיעמדו בה בכבוד. נראה גם שחלק גדול מהתפקידים הכפולים בהפקות המקוריות ניתנו כאן לשני שחקנים שונים.

הבובות עצמן, על פי התצלומים ברשת, נראות נורא. כולי תקווה שאלו בובות זמניות, עד שיגיעו האמיתיות מחו”ל (לכל הפקה אחרת בעולם נבנו בארה”ב בובות זהות למקוריות). בינתיים, הבובות בהפקה הישראלית נראות זולות ומכוערות הרבה יותר.

להפוך את גארי קולמן למיכל ינאי זו החלטה מבריקה, לדעתי (מצוין גם שמיכל ינאי מגלמת את עצמה — במקור גילמה את קולמן שחקנית, ובהפקות זרות שחקן). חבל שלא לקחו את זה עוד יותר רחוק. מחזמר כזה, שרובו פארודיה על רחוב סומסום - תוכנית קאלט כאן ממש כמו בארה”ב, היה נחמד אם היה עובר לוקאליזציה עמוקה יותר ומקומו היה מוסב מניו-יורק לשכונות המצוקה של תל-אביב. השינוי השני בליהוק - המהגרת היפנית שנקראת Christmas Eve שהופכת בישראל למהגרת הספרדיה לטינה - נראה לי שנעשה בעיקר בגלל קשיים ללהק שחקנים אסייתיים בישראל.

ובכל זאת, נלך לראות.

חם ומגניב

Saturday, 4 August 2007 אין תגובות »

לפני שבוע וחצי הלך המזגן בחדר המחשב בדירה. במקום לקרר, הוא מוציא הרבה אוויר בטמפרטורת החדר. מכיוון שאני ידוע בנטיותי המזוכיסטיות, עדיין לא הזמנתי טכנאי (בהתחלה זו היתה העבודה לאוניברסיטה שלקחה את כל זמני, ובשבוע שעבר סתם נזכרתי כל יום מאוחר מדי שאני צריך להתקשר).
חדר המחשב הוא החדר בו אני מבלה את רוב זמני בבית, בעיקר כי יש בו מזגן. זה חדר שאין בו הרבה מה לעשות חוץ מלשוטט באינטרנט ולצפות בסדרות מהביטורנט. יש בו גם אורגנית אלקטרונית בה אני מכה כאילו אני באמת יודע לנגן פעם בכמה ימים, אבל אין בו טלויזיה או מושב נוח שאפשר לקרוא בו ספר, לדוגמא. זו אחת מהסיבות שערימת הספרים שלי רק גדלה, ולעולם לא מצטמצמת.
מאז שהמזגן לא עובד, בתנאי השטח של השבועות האחרונים קשה מאוד לשבת שם, כמובן. וכך מצאתי את עצמי בשבוע שעבר מתנתק מהאינטרנט ומרוח על הספה בסלון, כשלגופי תחתונים בלבד (זה מראה מלבב הרבה יותר מאז שהשלתי יותר מ-10 ק”ג, אבל זה סיפור לפוסט אחר). גם שם אין מזגן, אבל לפחות יש מקום טוב לשים מאוורר חזק שמכוון ישר אלי. קראתי הרבה, התמכרתי לטלוויזיה מחדש לאחר חודשים בהם אפילו לא הדלקתי אותה. אפילו תפסתי תנומה של חצי שעה בלי להכנס למיטה. זה כיף, מסתבר.
מחר מגיעים לתקן את המזגן. כנראה שבקרוב אהיה מחובר שוב למחשב באינפוזיה.

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏