לא, אני לא חוזר לכתוב כאן

Tuesday, 24 March 2009 אין תגובות »

…אבל כנראה שאכתוב קצת יותר בבלוג החדש, שיתמקד בחוויות (המרתקות, אני מקווה) כתלמיד זר ביפן. עוד שבוע. מפחיד.

חפשו אותי כאן.

החיים מתחילים בגיל שלושים

Wednesday, 23 July 2008 4 תגובות »

עכשיו אפשר לספר את זה גם פה, במקום הציבורי קצת יותר, אחרי שכבר עדכנתי את הבלוג השני, הסגור לחברים בלבד, וסטטוסים שונים בפייסבוקים וטוויטרים למיניהם.

לפני כחודשיים הגשתי מועמדות למלגת הממשלה היפנית לתלמידי מחקר, הידועה בשם שובר השיניים מונבוקאגאקושו, או בשם הנחמד קצת יותר מונבושו. נושא המחקר: בלשנות תאורטית, עם דגש על תופעות בשפה היפנית.

בשבוע שעבר, לאחר שעברתי את הסינון הראשוני, נבחנתי בכתב באנגלית וביפנית ועברתי ראיון מול הועדה מטעם השגרירות.

בסוף השבוע התבשרתי שנבחרתי כאחד מהמועומדים המומלצים על ידי השגרירות לקבלת המלגה.

רשמית, המלגה עוד לא שלי. מעשית, זה היה השלב המכריע, ואם לא יקרה משהו מאוד מפתיע באפריל הבא אני עוזב הכל וטס ללימודים ביפן לפחות לשנתיים. השלב הקשה עוד לא נגמר - בשבועות הקרובים אני צריך למצוא אוניברסיטה ומנחה ביפן. הרבה מיילים מנוסחים בקפידה לפרופסורים יפניים ומסמכולוגיה מעייפת צפויים בעתיד הקרוב.

מעבר לזה שמדובר במהלך משנה חיים, זו עוד נקודת ציון בשנה האחרונה שהיתה, בגיל שלושים, מהטובות שהיו מאז שאני זוכר את עצמי. אין כמעט תחום שלא נחל הצלחה בשנה האחרונה - גופנית, רוחנית, חברתית ואקדמית אני נמצא מעל ומעבר למצב לפני שנתיים ושלוש. והעתיד בהחלט נראה מבטיח.

ביקורת מילקי

Sunday, 13 July 2008 אין תגובות »

בצעד חריג הפרתי את הימנעותי בת השנה ממילקי כדי לנסות את גרסת הפרלינים-שוקולד-מריר החדשה שקרצה לי ממדף מעדני החלב בסופר. זה לא היה שווה את הכסף. ההבדל בין השוקולד פה לשוקולד במילקי רגיל כמעט בלתי מורגש, ומשלמים על התענוג הרבה יותר.

וכדי להוסיף על העלבון, יש בערך חצי מכמות הקצפת. ממש חוצפה.

ביל גייטס - פוקימון המקורי

Tuesday, 1 July 2008 אין תגובות »

המציאה הזאת (יפן, 82, מוצגת כאן גם ביפנית המקורית וגם בתרגום לאנגלית) תספק, כמובן, הרבה רגעי הנאה לחובבי האיזוטריה היפנית וגם לחובבי/שונאי מיקרוסופט, אבל היא מרתקת בעיני רק בגלל הכותרת של הסיפור — וכנראה גם זה רק בגלל הקורס על דת ביפן שאני לוקח הסמסטר.

(ויה AltJapan)

שלושים

Friday, 9 May 2008 תגובה אחת »

שלושים. זה עדיין לא נשמע נכון. משהו כאן לא בסדר.
שלושים. מחצית מגיל המדינה. בשנה הבאה היחס יעבור לחציו השני של המאה.
שלושים. אני בקושי זוכר מי הייתי בהחלפת הקידומת הקודמת, ובכל זאת נדמה לי שעשר השנים האחרונות חלפו בלי שאשים לב בכלל.
שלושים. בסך הכל, אין לי על מה להתלונן. השנה האחרונה היתה הטובה ביותר בחיי הבוגרים. וזו שלפניה היתה הטובה ביותר עד שהשנה הזו התחילה. וכך גם לפני שנתיים. קודם לכן היתה תקופה ארוכה של קפאון במקום לא טוב, אבל (תודה לאל) יצאתי ממנה, ומאז המצב נהיה רק טוב יותר.
שלושים. גם העתיד מבטיח. אני לא יודע איפה אהיה עוד שנה, אבל האפשרויות מפתות, מבטיחות, מעניינות וגם קצת מפחידות. פחד מהסוג הטוב.
שלושים. אז למה בכל זאת השלוש הזה שתקוע בגיל שלי עכשיו מכביד כל כך? הרי זה סתם מספר.
שלושים. אולי זה בגלל ששתיתי ואכלתי קצת יותר מכרגיל. עדיין מפתיעה אותי העובדה שלכל כך הרבה אנשים טובים אכפת מספיק כדי לחגוג איתי עד השעות הקטנות של הבוקר.
שלושים. אבל נראה לי שהגיע הזמן ללכת לישון. אסור להיות עייף: מחר (היום?) חגיגות יומהולדת משפחתיות, ומיד אחריהן יש לי עשור שלם לחיות עם המספר הזה.

FireStats icon ‏מריץ FireStats‏